שבי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

עניינה של תביעה זו, היא דרישתו של התובע, מאת חברת הביטוח, שהיא הנתבעת, כי תפצה אותו במלוא הסכום, אשר העריך השמאי מטעמו, כי נגרם לו כנזק, כתוצאה מתאונת דרכים, שעבר רכבו. מסתבר, כי לרכב נגרם נזק, שהוערך כאובדן גמור ושמאי העריך אותו בסכום מסויים.

תחילה, שילמה חברת הביטוח לתובע סכום מסויים, הפחות מהסכום שנקבע בחוות-דעת שמאי ולאחר מכתבים ופניות של התובע אל הנתבעת, היא הוסיפה שני תשלומים נוספים, אך יחד עם זאת, עדיין נותר הפרש, בין הערכת השמאי לבין התשלום בפועל, של הנתבע.

לטעמה של הנתבעת, הרי שכבר הגדילה עשות, ושילמה לתובע מעל ומעבר לאשר הגיע לו בפועל, שכן הנתבעת הגישה חוות-דעת שמאי מטעמה, לפיה טעה השמאי מטעמו של התובע, בהערכתו את הנזק והיה עליו להפחית אחוזים מהערכת שווי הרכב ומכאן נובע ההפרש.

עיקר המחלוקת נובע מכך שהשמאי מטעם הנתבעת סבור, כי על-פי צילומי הרכב, הרי שהוא סובל מבלאי ופגעים בצבע ויש בכך כדי להוריד מערכו באופן ניכר למדיי. יחד עם זאת, אישרה הנתבעת, כי השמאי מטעמה לא בדק מעודו בפועל, את רכבו של התובע וכי הוא הסתמך על חוות-דעתו של השמאי מטעם התובע ועל צילומי הרכב בלבד.

במצב דברים זה לא מצאתי, כי יש לקבל את חוות-דעתו הנוגדת של השמאי מטעם הנתבעת. לא רק שאין לו כל יתרון על פני השמאי מטעם התובע, הרי שלמעשה לא כך חווה דעתו, שכן הוא לא בדק את הרכב בפועל, בעוד שהשמאי מטעם התובע, עשה כן.

לא ניתן להעדיף חוות-דעת המסתמכת על צילומים, על פני חוות דעת המסתמכת על בדיקה בפועל.

על כן אני מקבלת את התביעה ומורה כי הנתבעת תשלם לתובע את הפרשי התשלומים המגיעים לו בסך של 2,284 ש"ח וכן 300 ש"ח הוצאות, סה"כ 2,584 ש"ח. סכום זה ישולם לתובע, לכתובתו ברחוב יהלום 14 בנווה מונוסון, עד יום 20.2.10 אם לא כן ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

מזכירות בית-המשפט תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד טבת תש"ע, 10 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: